פילוסופיה לילדים

הפילוסופיה לילדים פותחה בסוף שנות השישים על ידי פרופ’ מתיו ליפמן מארה”ב במטרה לעודד חשיבה ביקורתית אצל ילדים. גישה זו נתמכה על ידי מחקריהם של הפסיכולוגים- פילוסופים ג’ון דיואי ולב ויגוצקי שהצביעו על הצורך ללמד ילדים חשיבה כבר בבית הספר היסודי. ליפמן פיתח מודל חדש של למידה “קהילה חוקרת” שבו המורה והתלמידים משתפים פעולה כדי להתקדם בהבנת העולם האישי, האתי והפיסי.

הרציונל החינוכי של פילוסופיה לילדים מבוסס על יצירה של “קהילה חוקרת” בכיתה. הקהילה מהווה סביבה אכפתית ותומכת בה הילדים חולקים רעיונות ביחד ומתנסים בפעילויות המבוססות על נושא הדיון. החשיבה של המשתתפים אינה מוגבלת ומוכתבת אלא ניתנת להם האפשרות להעלות שאלות משלהם על הנושא ולחקור אותו על ידי חשיבה ביחד ועל ידי התנסויות (בדרמה, אומנויות ועוד). בדרך זו הילדים לומדים: יכולות הקשבה, להתייחס לדעותיהם של אחרים, לבטא הבדלים בדעות בדרך אכפתית ולנהוג בכבוד זה לזה. מתוך העניין ומעורבות המשתתפים צומח תהליך של חקירה פילוסופית. דרך החקירה הפילוסופית הילדים לומדים: לחקור אפשרויות חדשות, לתמוך את רעיונותיהם בהוכחות, לפתח בטחון עצמי בדעותיהם ולהעריך רעיונות של אחרים.

דרך פילוסופיה לילדים מתפתחים כישורי החשיבה הבאים:

  • חשיבה ביקורתית – יכולת לתת נימוקים, להצדיק דעה.
  • חשיבה יצירתית – יכולת לקשר בין דברים, נקודות מבט שונות, בחינת תנאים שונים, הפקת רעיונות חדשים.
  • חשיבה אכפתית – כבוד, הקשבה לאחר, הערכת רעיונות של אחרים.

“ילדים לומדים אחריות ורוכשים תודעה של ערכים מוסריים באמצעות שיחה מונחית מגיל צעיר. למידת נושאים מציאותיים ושנויים במחלוקת נעשית באמצעות הזדמנויות להשתתף ולקחת אחריות. שיחה, ויכוח והשתתפות הם הבסיס של אחריות חברתית והקרקע והניסיון של אזרחות פעילה.”

פרופ’ סר ברנרד קריק,
יו”ר הוועדה המייעצת לממשלה הבריטית בנושא חינוך לאזרחות והוראת דמוקרטיה בבתי ספר

בפילוסופיה לילדים מושם דגש על ערכים דמוקרטים הכוללים: סובלנות, כבוד לאחר, התייחסות רצינית לרעיונות שונים, תשומת לב לתהליכי חקירה משותפים ונכונות להקשיב לדעות אחרות. בכך, היא מעודדת בניית בסיס איתן, אשר ממנו יתפתחו התלמידים להיות אזרחים סובלניים ופעילים המודעים לזכויותיהם בחברה הדמוקרטית.

כישורי החשיבה והערכים האזרחיים-חברתיים באים לידי ביטוי בשני מישורים:

  1. במישור החינוכי הניסיון הנצבר ברחבי העולם מלמד על עלייה משמעותית בהישגי התלמידים בתחומים של אוריינות (האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה), מדעים ומתמטיקה.
  2. במישור החברתי אנו רואים תרומה לקידום השיח והסובלנות בקהילת בית הספר ומחוצה לה, בבית ובחברה.

לקריאה נוספת:
Stanford Encylopedia of Philosophy – Philosophy for Children